הייתי מסתכלת עליהן מצחקקות , מרוצות מעצמן, מסופקות מנתיב חייהן העשיר והמגוון,

מורידות מבט מטה אל אלו שמדשדשות בנתיב הכה מתיש בין האימהות לאיבוד הזהות.

כל כך רציתי שזה יקרה לי. הרצון להישאר “צעירה לנצח” התחלף ברצון להגיע כבר לגיל הזה,

שכולן מדברות עליו. רציתי לחוות את מה שהן חוות.

שרשרת חרוזים מעוצבת

זה לא קורה לכולן , חשבתי לעצמי. זה קסם? זו נוסחה? מה זה הדבר הזה שכולן מדברות עליו?

ואם זה לא יקרה לי ? ואם זה יגיע ולא אדע לתפוס את זה בשתי ידיי?

בעיצומו של משבר אישי קשה מאוד, כשכל הקירות סוגרים עליי , כשאני כמעט ולא מזהה את האישה במראה , התחלתי לחזור ליצירה שפעם כל כך אהבתי.

התחלתי להשתתף בסדנאות שונות- סריגה בחוטי טריקו, סקראפ על קרמיקה , עבודה בנייר ועוד…

אם יכלתי הייתי הולכת פעם בחודש לסדנה אחרת .

הרגשתי שאני מגלה את האני השקט והרגוע שלי . הרגשתי שהיצירתיות שלי באה שוב לידי ביטוי ,

ובעיקר הוקרתי את הזמן האישי הזה, זמן אני ! אותם רגעים בהם כל רעשי הרקע לא חשובים,

אני מתמקדת ביצירה, נותנת לידיים שלי ללכת עם החומר ולמחשבות להיות קצת פחות רשמיות , נותנת לעצמי לבטא את היופי, האהבה לטבע, האהבה לצבעים ולאופנה שהיו בי בעצם מאז ומתמיד וקצת נרדמו בשנים האחרונות.

ככל שהזמן עבר, ככל שהשתתפתי ביותר סדנאות , הגעתי למסקנה שיצירה חייבת להיות חלק יותר מהותי בחיים שלי .

ואז הגיעה סדנת התכשטים של נועה, בה כל משתתפת מעצבת את השרשרת שלה.

שרשרת חרוזים מעוצבת, מלאת נוכחות, כזו שאת עונדת על עצמך גם כשאין לך מצב רוח, ומיד משדרגת את ההופעה שלך , ומבטאת את הצבעוניות שבך.

חיכיתי הרבה זמן שנועה תגיע לצפון, ארגנתי עוד כמה צפוניות, וארחתי את הסדנה בביתי.

וזה קרה ! זה קרה גם לי ! החרוזים מצאו אותי . בלי שהתכוונתי.

סיימתי את הסדנה , נסעתי לקנות כמה חרוזים, ובלילות הייתי יושבת שעות וחורזת, סתם כך, ללא שום ידיעה או תכנון מה יהיה הלאה.

הראיתי לכמה חברות שהתלהבו מאוד, פרסמתי כמה תמונות בפייסבוק והתחילו להגיע פניות ורצון לקנות ממני.

לאט לאט הרצון לצאת החוצה עם היצירות שלי בער בי, ואז הגיעו גם החששות, הפחדים, סימני השאלה .

את רובם הדפתי, עם חלקם אני מתמודדת כל יום, ובעיקר בעיקר מוקירת תודה על כל מה שיש לי .

על הצטרפויות המקרים בחיים שמביאים אותנו למקומות שלא ידענו שנוכל להיות בהם כלל,

על קהל לקוחות חם ומעורר השראה,

על עצמי שלא מפסיקה לחלום, וכל יום הודפת עוד פחד ועוד רעש,

על ילדיי האהובים שגאים בי וביצירה שלי , ולא מפסיקים לחלום יחד איתי !

כבר לא בת 40, אבל במסע משחרר אל האישה העצמאית והבטוחה שארצה להיות,

משתדלת לשים עצמי במרכז , ולהקיף עצמי באהבה ודברים יפים.

השמיים הם הגבול !!!! אני לומדת תעופה עצמית מה היא.

מומלץ בחום 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות (לסגירה לחצו על הכותרת)